על הדברים המוזרים באמת
לאחרונה יצא לי לחשוב על כמה אנחנו מקובעים בכל מה שקשור לעיצוב. אני בטוח שלפחות חצי מהאנשים שקוראים את זה עכשיו מרימים גבה, אבל זה כל כך נכון! מחוץ לארצנו הקטנה תמיד מחפשים לשנות ולשבור גבולות אבל פה בארץ העיצוב מנסה להיות ילד טוב. והכל מתחיל בבית, יותר נכון בבית הספר.
אני אישית מאשים את הסריטה הנפשית שלי במורה שלי מכיתה ג' שכעסה עליי כשכתב היד שלי היה לא קריא או לא יפה! הפיתרון שלה היה להושיב אותי ליד הילדה הכי חנונית הכתה עם כתב היד הכי יפה בכתה. זה לא עזר לה כל כך לכתב היד שלי יש עדיין הרבה אופי. קצת פחות אופי מלרופא השכונתי אבל לא פחות ייחודי!
בשלב כלשהו התמרדתי באותה מורה של כתה ג' והחלטתי להפוך בין האותיות ג' וז' זה למשל לא כל כך הלך לטובתי היות ושלחו אותי לאבחונים לדיסלקציה. אחרי שזה קרה הבנתי שהמרד שלי צריך להיות מעודן יותר. ועד היום ה-פ' הסופית שלי וה-צ' הסופית שלי נראות אותו הדבר. כן זה דיי דבילי ברטרוספקטיבה.
וממני לעולם העיצוב. מי יודע מה ההבדל בין ספר רסלינג שמיכל סהר עיצבה לבין ספר רסלינג שנטע שושני עיצבה לבין ספר רסלינג שסטודיו שועל עיצב?! בגדול רסלינג כרסלינג הם הוצאה דיי משעממת במיוחד בעיצוב שלה. נראה לי שהדבר הכי מעניין שבה זו הסדרתיות שכמעט ולא קיימת!
התשובה לחידה היא זו: אין הרבה הבדלים בעיצוב של הספרים למרות מצאתי משהו אחד ששיעשע אותי בספר שסטודיו שועל עיצב. בספר: "המהפכה המדעית" משום מה כל הדימויים מפוקסלים.
בהתחלה חשבתי שזו טעות שאולי קניתי ספר פגום שהודפס בהדפסה ראשונה ושמשהו התפקשש עם הלינקים לאינדיזיין. אבל אחרי שבחנתי כעשרים עותקים שונים של אותו הספר במקומות שונים, כולם חולים באותה מחלה הפקסלת!
בעיניי זו לא טעות זו הצהרה.
הצהרה שחוגגת את המוזריות שבעיצוב! מי אמר שמה שחריג הוא רע?!
ברוח זו של מוזריות מצאתי חיבור אינטרנט מוזר לא פחות.
רדיו טיפוגרפי אין לי מושג אפילו איך לתאר את הדבר הזה. בגדול הוא משעשע!!!
